סיפור המעשה בכללו נראה הגיוני ורצוף . אבל עיון מדוקדק יותר בפרטיו מגלה כמה בעיות ספרותיות . עיקרה של פרשת הגבעונים , כמו שהיא לפנינו , הוא יצירה משנה תורתית ( על התוספות הכוחניות ראה להלן . ( מחברה השתמש בחומר גרעיני קודם שהיה לפניו וצר לו צורה חדשה לגמרי . לפיכך כל ניסיון לזהותו בכתובים עצמם ולבודדו מתוכם לא יצלח . אפשר רק לשער שעניינו של גרעין הפרשה היה סיפור אטיולוגי על ישיבתם של הגבעונים בתוך ישראל , ומעמדם החברתי בקרבו . עמוד התווך של הסיפור על הגבעונים ותרמיתם הוא טענתם שבאו מארץ רחוקה . טענה זו בנויה על ההבחנה של ספר דברים בין עממי כנען שיש להכחידם לבין תושבי הערים הרחוקות ( דב ' כ , י יח . ( יתר על טענת הארץ הרחוקה יש בפרשה סימנים לסגנון משנה תורתי , הצמידות ללשון 'רחוק מאוד : ' "לכל הערים הרחקת ממך מאד " ( דב ' כ , ט - 0 "מארץ רחוקה מאד " ( יהו ' ט , ט . ( כיוצא בזד , גם המשך הכתוב : "כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים " ועד סוף פס ' י , הוא משנה תורתי ; וכך גם פס' כג כד . וכמובן הסיפא של פס ' כז " אל המקום אשר יבחר , " שהיא משנה תורתית מובהקת . לדעת כמה חוקרים אפשר לבודד את...
אל הספר