מיד לאחר מעבר הירדן נצטווה יהושע למול את העם . לכאורה הטעם לחידוש מצוות מילה מפורש בכתובים : "כי קלים היו כל העם היצאים ( ממצרים , ( וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו " ( פס ' ה , ( "כי לא מלו אותם בדרך " ( פס ' ח . ( אבל יש לתמוה : אם הדרך מעכבת הרי כבר בימי משה היו בארץ נושבת , בעבר הירדן המזרחי , אחרי שכבשו את ממלכות סיחון ועוג ומדוע לא מלו ? אמנם אפשר שהמחבר תפס את זמן ישיבתם בעבר הירדן כהמשך לתקופת הנדודים במדבר , שהרי עוד לא הגיעו לארץ המובטחת . אבל נראה שהטעם העיקרי לחידוש מצוות מילה אמור בסופה של הפרשה : בני ישראל עומדים כאן ערב חגיגת הפסח , ובחוקת הפסח הכתוב הזהיר ואמר : "וכל ערל לא יאכל בו " ( שמ ' יב , מח . ( לדעת חז"ל ( ספרי , בהעלותך , סז ; ועוד , ( ובעקבותיהם פרשנינו מימי הביניים , לא עשו בני ישראל את הפסח כל ימי היותם במדבר כי אם "בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים " ( במ ' ט , א ואילך . ( שאז נאמרה פרשת פסח שני . וכך הם דברי רמב " ן ( על במ ' ט , א : ( "ועל דעת רבותינו לא נהגה ( מצוות הפסח ) במדבר אלא בשנה זו ( השנית ) בלבד לפי שלא מלו במדבר , והיתה מילת זכרים ועב...
אל הספר