בקביעת זמנן של מערכת הגבולות של נחלות השבטים ושל רשימות הערים יש להתחשב בתמונה הריאלית שהן מציירות , בהתאם לידיעותינו על תולדותיה של ארץ ישראל . תמיד יש לשאול באיזו תקופה עשויה היתה להתקיים מערכת הגבולות המתוארת במקראות , למתי אפשר לייחס רשימת ערים הרשומה בכתובים . מערכת הגבולות , ורשימות הערים , אינן חיבור גיאוגרפי דמיוני תלוש מהמציאות , יצירה תיאורטית של גיאוגרף המחבר תיאורים דמיוניים אידיאליים על סמך ידיעותיו והשקפותיו המדיניות או הדתיות . השערה על חיבור דמיוני מניחה קיומו של מחבר בעל ידע גיאוגרפי תיאורטי ומעשי המכיר את ארץ ישראל כולה היכרות מעמיקה עד לפרטי הפרטים של הנוף ונקודות הציון שבשטח , כגון : "ועבר אל כתף הר יערים מצפונה" ( יהו' טו , י , ( "ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם " ( יהו ' יט , יא . ( ידע כזה קשה לייחס לתקופה העתיקה שבה בני אדם לא הירבו לצאת את תחום מושבם המצומצם , ובוודאי לא הרחיקו ללכת שלא לצורך , מקצה הארץ לקצה . ואכן איננו מכירים חיבורים כאלה מהמזרח הקדום . המכתב הסטירי המצרי מסוף מאה י '' ג לפסה '' נ ( פפירוס אנסטזי א (' מעיד על הכרת מערכת הדרכים הראשי...
אל הספר