גבולה הדרומי של ארץ כנען מתואר בספר יהושע לפי שתי תפיסות עיקריות . האחת רואה את קדש ברנע כקצה הדרומי של ארץ כנען , והאחרת מרחיקה אותו עד השיחור . לפי התפיסה הראשונה יהושע היכה את כל מלכי הדרום "מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון " ( י , מא . < ציון זה של קדש ברנע כקצה הדרומי של ארץ כנען אינו אלא ציון מקוצר של הגבול הדרומי של כנען כפי שהוא מתואר בבמ' לד , ג ו , מקצה ים המלח ועד לים הגדול , והוא זהה לגבולה הדרומי של נחלת יהודה ( טו , א ח . המציאות המשתקפת בתיאור זה של הגבול הדרומי הוא של שליטה יהודית בנאת המדבר של קדש ברנע וסביבתו , באגן נחל מצרים . לכך יפים ימי הממלכה המאוחדת , שבהם היתה אדום כפופה למלכיה ( השווה מל '' א יא , יד כב , ( ששלטו באילת ( מל '' א ט , כ , 0 וכן בתקופות אחרות בהן היתה אילת בידי מלכי יהודה : ימי יהושפט ( השווה מל '' א כב , מח נ , ( שמימיו אולי גם הכתובות העבריות מכנתילת עג'רוד שמדרום לקדש ברנע . כתובות אלה שכתבן ישראלי , וכמותו גם השמות הפרטיים המוזכרים בהן , ואף נזכרו בהן שומרון ואלוהיה , הן כנראה עדות לשיתוף הפעולה בין ישראל ליהודה בימי יהושפט ואחאב . ...
אל הספר