מניתוח הנציבות הישראלית על פי אמות המידה האירופיות עולה שאין לנציבות הישראלית עצמאות מבנית , והיעדרה משפיע על מידת העצמאות הניהולית והתקציבית שלה . כמו כן אין לנציבות די משאבים , ובייחוד כוח אדם , ולפיכך היא מתקשה להפיק תמהיל אסטרטגי של תוצרים משפיעים בתחומים שאינם ניהול הליכים משפטיים . בהתחשב בקשיים אלה הישגיה של הנציבות בארבע השנים האחרונות מרשימים ביותר . עם זאת , כדי לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בה כשחקן מרכזי בתחום שוויון ההזדמנויות התעסוקתיות , וכדי לספק מענה של ממש לכשל האכיפה בתחום איסור האפליה כלפי האוכלוסייה הערבית , נדרש לחזק את הנציבות ולשנות את המבנה שלה ואת אופן פעילותה . יצוין שהצורך לחזק את הנציבות הוזכר גם בהמלצות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ( דדדק ) באשר לטיפול בסוגיית האפליה בשוק העבודה בישראל . להלן ריכוז ההמלצות העיקריות באשר לנציבות הישראלית : 2010 : 164 305 , דדדק : " ממשלת ישראל יכולה ללכת בעקבותיהן של רבות ממדינות דדדק בכך ש [ ... ] תעניק לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה , שזה עתה הוקמה , אמצעים משפטיים וכלכליים להיאבק באפליה , לתמוך בתובעים בבתי משפט , ל...
אל הספר