כפי שתואר בהרחבה בפרק הראשון , על האכיפה של איסור האפליה בשוק התעסוקה בישראל עברו כמה גלגולים : בתחילה הייתה האכיפה פלילית בלבד , ולאחר מכן נוספה אכיפה אזרחית פרטית בדרך של הגשת תביעה על ידי הנפגע ( או ארגון התובע בשמו , ( ולבסוף הוקמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה . כבר בעת חקיקת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה , בסוף שנות השמונים , היה ניסיון להקים מכוח החוק נציבות שתהיה אמונה על אכיפתו , אך ניסיון זה לא צלח . לנוכח תת–האכיפה של הוראות החוק , ובהסתמך על הצלחת נציבויות הפועלות בתחום השוויון בתעסוקה ברחבי העולם , ובייחוד הנציבויות בארצות–הברית , בריטניה וצפון אירלנד , יזמה שדולת הנשים בכנסת בראשית שנות האלפיים הקמת נציבות כזאת בישראל . התיקון לחוק שהורה על הקמתה של הנציבות 204 ראו את דבריה של רחל בנזימן , מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח , לפני הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מיום : 16 . 5 . 2005 זפ d / 2005-05-16 . r ב m בב / m זפ / r בפב s / d ל oco פ / pro לי . צ . go פ nesse כ www . 205 הנציבות הישראלית הוקמה בהשראת המודל של נציבות השוויון בצפון אירלנד , וראו את הדברים שנאמרו בוועדה לקידום...
אל הספר