2. הגורם השני: ההגדרה הנורמטיבית של תופעת האפליה בתעסוקה

א . חוק שוויון הזדמנויות בעבודה כמשקף תפיסה של אפליה מדרג ראשון עיון בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה חושף את האופן שבו תפס המחוקק את תופעת האפליה בתעסוקה שהחוק אמור להתמודד עמה . התפיסה שבבסיסו היא בעיקרה תפיסת האפליה הישירה — של מעסיק המפלה לרעה מועמד או עובד על סמך השתייכותו הקבוצתית " ) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת . ( " ... על פי תפיסה זו , האפליה מתוחמת בגבולותיו של אירוע נקודתי שבו אדם מסוים קיבל החלטה מפלה הנוגעת למועמד או עובד מסוים . עיצובו של מנגנון האכיפה מיועד לתת מענה לתופעה כפי שהיא נתפסת בעיני המחוקק . לפיכך הליך משפטי נגד מעסיק שהפלה במקרה מסוים הוא מענה הולם לתפיסת תופעה האפליה כאפליה ישירה , אלא שתופעת האפליה בתעסוקה מורכבת ורחבה יותר . ההתמודדות עם מורכבותה של תופעת האפליה החלה בשנות השבעים בארצות הברית בפיתוח תפיסת האפליה העקיפה . האפליה העקיפה כללה קשת רחבה יותר של התנהגויות שלא ענו על ההגדרה של האפליה הישירה , אך שהוברר שנקיטה ממושכת שלהן יכולה להשפיע לרעה על קבוצה אחת יותר משהיא יכולה להשפיע על קבוצות אחרות . אף שבנסיבות אלה אין מדובר במקרה מסוים...  אל הספר