פרק שלישי ניתוח הגורמים לכשל האכיפה של איסור האפליה על בסיס לאום

בחלק הקודם תוארה המציאות של היעדר אכיפה של איסור האפליה בתעסוקה על בסיס לאום . חרף האפליה כמעט שלא נעשה שימוש במשך קרוב לעשרים שנה במנגנונים המשפטיים שיועדו לאכיפת האיסור . מצב זה של כמעט חוסר שימוש במנגנון אכיפה שעוצב כדי לתת מענה לתופעה שהוגדרה אסורה יכול לנבוע מבעיה במנגנון האכיפה שנבחר , אך גם מכשל נורמטיבי בהגדרת התופעה האסורה שמנגנון האכיפה אמור לפעול למיגורה . במקרה של איסור האפליה בתעסוקה על רקע לאום , חוסר האפקטיביות של החקיקה נובע משילוב של שני הגורמים הללו : בעיה במנגנון האכיפה עצמו , ובעיקר הסתמכות המנגנון על יוזמה מצד הפרט הנפגע , המקשה במיוחד את האכיפה במקרים של אפליה על רקע לאום , ובעיה נורמטיבית בתפיסת מהותה של תופעת האפליה בתעסוקה בכלל , והאפליה על רקע לאום בפרט .  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר