קראתי במוסף ל"דבר" ( גל' , 6 יום ששי , א' כסלו תרצ"דו ) את דבריו היפים של א' ק ריב על ספרו של אפרים אי ליסיצקי , "מדורות דועכות . " ועם גמר המאמר שאלתי את עצמי : האם גמר גם את הערכתו ? מתוך דבריו של מר קריב למדתי מה רצה ליסיצקי , לשם מה נכתבו הדברים וכו , ' אבל הספר גופו — ההניח את דעתו של המעריך ? ונראה לנו , שמר קריב הפסיק את הערכתו דווקא במקום שהיה צריך להתחיל , הערכת עבודה גדולה וחשובה , כרך בן 320 עמודים כפולים — יצירה פיוטית שאינה שכיחה לפי כמותה אצלנו . המחבר אומר בהקדמתו : " שיר ומשקלו , כחומר וצורתו , כרוכים נבראים , ואופי המשקל מותנה מטיב השיר , כאופי הצורה — מטיב החומר . משהתחיל להתרקם השפיר של שורת ' מדורות דועכות' נטפל אליו , בלי כוונת מכוון , המשקל שבו עוצבה , משקל מוכן מששת ימי בראשית לשמש מטבע טובע צורה לחומר שירי שכזה . אודה ולא אבוש : לא בלי היסוסים ופקפוקים נעניתי למשקל זה , חושש הייתי מפני הצירוף : נושא מחיי ההורים ומשקל , שבו נוצרה שירת 'היאותה' — הרי רגלים למשפט קדום מסלף : חיקוי ללונגפלו ! והמשקל שבו נוצרה שירת היאותה — לא לונגפלו הוא מחוללו — שירת קלוולה קדמה בז...
אל הספר