הזיקה שבין שירת טשרניחובסקי , במיוחד החטיבה האידילית שבה , ובין האפוס ההומרי איננה חדשה לביקורת . זו מייחסת לטשרניחובסקי תכונות הומריות בצורת ההתבוננות , בדרך האפית וביסודות סגנוניים שונים , ודומה שחילוקי הדעות היחידים בתחום הזה הם בשאלת אופיו המדויק של הקשר , ולא בעצם קיומו . בעוד קרמר ( 1976 ) מתייחס לחומריות במובן הפשוט של קרבה סגנונית , האפרתי ( 130-126 : 1971 ) מתמקד בשינויים פונקציונליים של תכונות סגנוניות , היכולים ליצור למשל יחס פארודי , אבל בסופו של דבר מעידים על הנחה של זיקה משמעותית בין הטקסטים . ובעוד קרמר והאפרתי מציינים בעיקר קשרים ברמה של פואטיקה מופשטת , בנשלום , ( 1966 ) אפרת , ( 1968 ) שאנן ( 1984 ) ואחרים מציינים קשרים ברמה של שאילת חומרים או מצביעים על נקודות שיתוף תימטיות ספציפיות יותר . מאמר זה מבקש לגעת שוב בשאלה זו , ואף יסתמך לא פעם על ממצאים שכבר הוצגו . דבר זה בא לתת ליחסים אלה קונטקסט מקיף יותר מאשר מערכת של השוואות מקומיות , ויחד עם זאת להיות ספציפי ופרטני במידה שלא תסתפק בהכללות גרידא , שלא תמיד מובילות דווקא להומרוס . המגעים עם הומרוס אמנם מעמידים תחום די...
אל הספר