הא לך , ידידי , רשימות אחדות מילדותי . אין עתותי בידי כעת ולכן אקצר ככל האפשר . רואה אני , שגם בלי זאת תארכנה הרשימות . אהיה אובייקטיבי במידה שאוכל . בעולמי הפנימי לא אגע . אתאר לך רק את הסביבה , שפעלה כמידה זו או או זו על דמיוני . ואני מתחיל במיתולוגיה של משפחתנו , שהיא עשירה מאוד בגיבורי הרוח או הכוח , והרפתקאות חייהם עמדו בניגוד גמור לחיי אבותי השוקטים והבלתי סוערים בתחום הכפר . מגיבורי המיתולוגיה היותר גדולים הם וי אחד מאבות אבותי שעליו נתייחס , ברח מווהלין בימי גונטה וז'ליזניאק . את משפחתו הציל והוא כמעט שנפל בידי ההיידאמאקים . חס עליו איכר וישימהו בתוך ערמת קש . ההיידאמאקים , שרדפו אחריו , חיפשוהו בכל החצר , ומפני שחשודה היתה בעיניהם הערמה , דקרו בה ברומח ויבוא הרומח ברגלו : ולא זעק . הדם נמחה בעברו דרך הקש ולא הכירו בו . האיכר ריפא את זקני וישלחהו . כל זאת אנו יודעים מתוך כתב יד , שהשאיר אחריו , ואותו השלימו הבאים אחריו . אחי זקני . חי יותר ממאה ושלוש עשרה שנה וחגג את יום היותו לבר מצווה שנית . זקני , אבי אמי . אפיקורס , ידע צרפתית ואיטלקית , בבחינת סופר עברי . אהב את שירי אוקר...
אל הספר