אין צריך לומר , שיחסו של 'ווסחוד' למשומדים היה יחס של בוז ושנאה . האינטליגנט היהודי רוסי עמד תמיד בפני פיתוי ולחץ לשמד : שורשיו ביהדות הלכו ונעשו קלושים , והתקרבותו לחברה הרוסית ולנשים רוסיות העמידה אותו בפני בעיית השמד בכל עת שנתקל במגבלות ובסייגים , שהטילה עליו שייכותו המפוקפקת לדת ישראל ; ודווקא משום כך ראה האינטליגנט היהודי רוסי הנאמן לעמו בחברו שהשתמד בוגד שפל , שלא עמד בניסיון וברח ממחנה החלשים אל מחנה החזקים על ידי מעשה זיוף של קבלת דת , שאינו מאמין בה . ובימים ההם רבו השמדות . בסכמו את שנת 1883 כותב מ . אורשאנסקי על 'מספר רב של מעברים לנצרות , ' שבא עקב גירושים מפטרבורג , ומעיר כי מעשים אלה מעליבים הם עד מאוד גם לגבי הדת אותה זונח המומר וגם לגבי הדת שאותה הוא מקבל עליו , וקשה 'לשבח את הסדרים ואת החוקים המאפשרים והמביאים לתופעות מעציבות כגון אלה' . 38 שנתיים לאחר מכן היה העיתון אנוס לציין בצער , כי 'המעבר לנצרות בלחץ ההגבלות השונות נהפך לתופעה מצויה ביותר' . ובאחד המאמרים בירחון נידון השמד לשם קאריירה וצוין , כי 'הנזק היחידי שאנשים אלה גורמים ליהדות הוא זה שלקהל הרוסי מזדמן להכי...
אל הספר