על מלחמתו של 'ווסחוד' עם צוררי ישראל ועל תכניתו החיובית בשנים אלה ידובר בפרקים המיוחדים לכך . בסיום פרק זה ראוי לעמוד על נושא נוסף , שמצא את ביטויו המלא דווקא בימים ההם , ובעיקר על דפי 'ווסחוד , ' והיא הקריאה אל יהודי רוסיה להתגונן בפני הפורעים בהם . הימים היו עוד ימיה ה'ירוקים' של הפוליטיקה הפוגרומית , והשלטונות עוד לא הגיעו לידי אותה 'חכמה' עילאית , האוסרת על קרבנות הפרעות לדון בהתגוננותם העצמית . ומעניין הדבר , כי בזמן שהעיתונות העברית ( ובכללה 'תסקי יבריי , ( ' עיתונם של המשכילים מן הטיפוס הישן יותר ) לא העלתה בעיה זו על דפיה , כבר התעוררה על זה עיתונה של האינטליגנציה היהודית רוסית ' ) ראזסביט' ו'ווסחוד , ( ' והדגישה את ההכרח בהתגוננות זו . אין ספק , שכאן התבלט ההבדל בין שתי שכבות חברתיות תרבותיות . מצד אחד המשכיל היהודי עברי , שהיה שקוע בעולמו הפנימי ומושגיו המיוחדים לו , ומגעו עם העולם החיצוני היה קלוש ; ומצד שני האינטליגנט היהודי רוסי , שחי כבר בעולמה הרחב של האינטליגנציה הרוסית והושפע ממושגיה על כבוד לאומי ואנושי . העיתונות העברית הגיבה על הפרעות בקינות מרות , בקריאה לעזרה לנפג...
אל הספר