תגובתו הראשונה של 'ראזסביט' על הפרעות היתה על דרך השיגרה . במאמר ראשי , שנדפס כשבועיים לאחר הפרעות ביליסאביטגראד , משמיע העתון דעתו כי מקור כל הרעה הוא מצבם החוקי המיוחד של היהודים , הק 1 ם אותם לשפלים ולחסרי מגן בעיני ההמונים . רק מתן שוויון זכויות ליהודים ירסן את האספסוף . « זו היתה , כידוע , תורתו של אליהו אורשאנסקי , שהאינטליגנציה היהודית רוסית ראתה בו את מורה ואת מדריכה . על קולות העיתונות הצוררת , שקראה ליהודים לעזוב את רוסיה , ענה ' ראזסביט / כי היהודים לא יברחו מרוסיה משום ש'רוסיה היא מולדתם , אדמת רוסיה אדמתם , שמי רוסיה — שמיהם' . אולם עד מהרה התחילו אנשי 'ראזסביט' לתהות ולחקור בשאלה , האומנם חשובים היהודים ליסוד זר או לאזרחים במדינה . התשובה הרשמית לא איחרה לבוא : ב 18 במאי 1881 נשא התובע הממשלתי בקיוב , סטרלני קוב , את דברו , ובמקום לקטרג על הפורעים ולתבוע את הענשתם כחוק הכריז , כי ' הגבול המערבי פתוח ליהודים , ומדוע לא ישתמשו בכך לטובתם . ' ? בפעם הראשונה נושא 'ראזסביט' הנעלב את קולו ואומר , כי הוצאת היהודים מרוסיה אילו היתה רק אפשרית היתה מן הפתרונות הטובים ביותר 11 אול...
אל הספר