גם במדור הספרות היפה שב'ביבליותיקה' לא היה עשיר ביותר . ערך מסוים , היסטורי יותר מאשר ספרותי , יש לסיפורו הגדול של י . ל . ליבאנדה 'שעת ריתחה , ' המשתרע על 320 עמודים בשלושת הכרכים הראשונים לביבליותיקה . סיפור זה , שהוא הטוב בסיפורי ליבאנדה , מתאר את הלד הרוחות בין היהודים באיזור המערבי , בייחוד בין הנוער היהודי המשכיל , בשנות התסיסה ברוסיה והמרד הפולני . ( 1863—1861 ) נושאו העיקרי י פסיחתם של האודים על שתי הסעיפים , בין השלטון הרוסי לפריץ הפולני . מצד אחד עומדות במרכז הסיפור בנות עשירי מינסק ווילנה , הכרוכות אחרי הספרות הגרמנית והפולנית , ומצד אחר — חבר צעירים , ובראשם הקצין הרוסי פיטר דוב 1 ב » והמשכיל היהודי ארקאדי סארין . המעניין בסיפור זה הוא , כי המניע להתעוררות שני הצדדים גם יחד הם הגעגועים למולדת , הרגשת הצורך להכות שורשים באיזה ארץ שהיא . 'הבו לנו מולדת , הבו לנו לאומיות' — כותבת ביומנה אחת מגיבורות הסיפור 'אני חייבת להיות פולניה , פולניה כמו כל בנות ארצי . שמעו נא מה אומר לכם אחיכם הבכור , אם נעשה להם ארץ זו לפלשתינה שנייה , הם ילכו באש ובמים , יקריבו חייהם וישפכו דמם עבורה' ...
אל הספר