בייחוד הרבה לנדאו להתקיף את החברה , שהתיימרה להביא גאולה ליהודים בעזרת ההשכלה והפצת השפה הרוסית ביניהם , הלא היא 'חברת מפיצי ההשכלה , ' שגם בראשה עמד הבארון גינצבורג . לא נאריך בהבאת עקיצותיו על חוסר פעילותה של החברה ועל כד , שמצמצמת היא את פעולתה בתמיכה לסטודנטים יהודים הניתנת בצורה מעליבה , וכן לא נביא את דבריו על הקובץ הספרותי היחיד שהוציאו אנשי החברה ואשר 'גם עליו אפשר לומר , שטוב היה אילו לא ראה אור' . בכלל היתד . דעתו , ש'הגיע הזמן להפסיק את הדיבור על החברה אשר היתד . מיטיבה לעשות אילו הפסיקה את קיומה' . מכל פולמוסים אלד . נעמוד על זה , שעורר לנדאו בעניין הוצאתו לאור של תרגום התנ"ך לרוסית . עוד בשנת 1864 טען ח . ז . םל 1 נימסקי , שיש 'להוציא ספרי תפילה בתרגום רוסי ולאט לאט אפשר להכניס את השימוש בשפה הרוסית גם בלימוד כתבי הקודש וכך תעבור כל הספרות היהודית לשפה הרוסית' . יל"ג כתב ל'חברת מפיצי ההשכלה , ' כי האמצעי המהיר ביותר להפצת השפה הרוסית הוא 'לתת ליהודים את התנ"ך בשפה הרוסית ; ושעה שקדושת הספר תביאם להתייחס אליו בכבוד ולא להימנע מלעיין בו , הרי ידיעת התוכן תסייע להם להתגבר על ...
אל הספר