השתלבות היהודים בכלכלה ובחיים הרוסיים נתמכה בשנות השישים והשבעים על ידי הממשלה הרוסית מחמת שתי סיבות עיקריות . האחת קשורה בתנאים הפוליטיים המיוחדים במינם של 'האיזור המערבי / והשנייה רוסית כללית . מדיניות הרוסיפיקאציה הכללית של ממשלת הצארים נתנה ערך רב להטמעת האומה היהודית בתרבות הארץ . 'הוועד לסידורם של היהודים / שמינה ניקולאי הראשון בראשית ימי מלכותו , קיבל הוראה מפורשת 'להביא בחשבון אמצעים להקטנת מספר היהודים במדינה ובמיוחד במקומות שמספרם עדיין לא גדל יתר על המידה' . חינוך ברוח הזמן החדש נראה לשלטונות כדרך היעילה ביותר להשגת מטרתם נוסף על האמצעים האחרים : עול הגיוס הכבד ושיטת 'הקאנטוניסטים / הנחות גדולות למשומדים וכדומה . במאבק התרבותי מדיני , שהתנהל אז בין הרוסים ובין הפולנים באיזור המערבי , היו הרוסים מעוניינים למשוך לצדם את היהודים . משום כך נטתה אפילו ממשלת ניקולאי הראשון , שיחסה להפצת ההשכלה בין ההמונים היה שלילי ביסודו , למשוך את היהודים אל התרבות הרוסית . הרוח החיה בתוכנית זו היה שר החינוך גראף אובארוב , שהיה רחוק מאוד מאותה דמות נאורה , הנשקפת לנו מכתבי המשכילים בימים ההם ,...
אל הספר