אחר שיודה המחקר בעצם קיומו של הרובד האנגוגי , מן הראוי שיפנה לאתר את גילוייו במרחבי הספרות העברית בת הזמן , מעין האיתור שאותר הרובד האנגוגי במרחב יצירתו של גנסין בעיון זה . לאחר מכן יתבקשו משמוע ואינטגרציה של הממצאים בתוך המערכת הפואטית של יצירת כל אחד מן היוצרים שבכתביהם מצר הרובד האנגוגי באורח ניכר וודאי ; שהרי השימוש שיוצרים שונים עושים באינטואיציות האנגוגיות שלהם , ואמצעי הקליטה וה'עיכול' שהם מפעילים עליהן לשם האינטגרציה שלהן במכלול יצירתם שונים זה מזה לחלוטין , גם כשמדובר ביוצרים בעלי רקע תרבותי רוחני קרוב או אפילו חברתי אישי קרוב , כגון השלישייה ה'הומלית' — ברנר , גנסין וצייטלין . רק לאחר בירורים נפרדים , שיעסקו ביצירת כל סופר בפני עצמה , יוכלו לבוא ניסיונות אינטגרציה ומשמוע רחבים ומקיפים יותר , שיצביעו על מקומו של הרובד האנגוגי בספרות התקופה בכללה — בפרקטיקה היצירתית שלה ובאידיאולוגיה הספרותית והתרבותית העומדת מאחוריה . יעדי המחקר בתחום המוזנח והעלום הזה הם אפוא מרובים , קשים להשגה , תובעים תשומת לב לפרטים — לפרקים לפרטים הנראים זעירים — יכולת של הכללה ספרותית תרבותית נרחבת , הפ...
אל הספר