דמויות הסופרים והקוראים שהעלה גנסין בסיפוריו אף הן מתפתחות בהדרגה לקראת הצגתה של שאלת ערכה ומשמעותה של הפעילות הספרותית . בעיצובן מסתמנות שלוש 'חטיבות' או שלוש 'תקופות' בהתפתחותה הקצרה והמהירה של יצירת גנסין . בסיפורים המוקדמים , אלה שנכתבו לפני 'הצדה , ' לא נעשה שום ניסיון לעצב דמות של סופר או לתאר את תהליך היצירה הספרותית . בניגוד לדעה הרואה בגנסין סופר 'אוטוביוגרפי' בעיקרו , בולט בסיפורים אלו העדר כוונה לעצב דמויות המבוססות ישירות על ניסיון החיים המיידי של המחבר כסופר ולתת ביטוי ללבטיו כאמן או כיוצר של ספרות בשפה העברית . מבחינה זו בולט ההבדל בין גנסין בראשית דרכו ובין חברו בתר . בתר התרכז בשתי יצירותיו הגדולות הראשונות — 'בחורף' ו'מסביב לנקודה' — בסיכום ניסיון חייו כאיש צעיר , המגדיר את עצמו כסופר , ובהצגת הבעייתיות של הייעוד שהועיד לעצמו — יצירת ספרות בעברית עם תחייתה של התרבות היהודית הלאומית , בתקופה שהתחייה הלאומית בכלל ויכולת הקיום של התרבות העברית בפרט עמדו בספק ובעצם הוצגו כבלתי אפשריות . בסיפוריו של גנסין מאותה תקופה ( 1904-1902 ) מופיעים סופרים ( עברים ושאינם עברים ) לכל ה...
אל הספר