נא ] מכל י"א הסיפורים שהשלים גנסין או הכשיר לדפוס בחייו הקצרים , 'סעודה מפסקת' הוא המוזנח והשכוח ביותר . פסחו עליו אפילו מרבית חסידי גנסין המובהקים , אלה שלא נלאו מן העיסוק ב'אכין ורקיך של יצירתו . נדרשו לו כמעט רק אלה שכתבו מונוגרפיות על הסופר , כגון זמורה ( 1951 ) וברנדויין , ( 1964 ) ולפיכך היו 'אנוסים' להתעכב אצלו בדרך הילוכם מקובץ סיפוריו הראשון , 'צללי החיים' , ( 1904 ) אל סיפוריו העיקריים — 'הצדה' ( 1905 ) ואלה שבאו בעקבותיו . לא קשה להבין את טעמיה של הזנחה שכחה זו . 'סעודה מפסקת' ראה אור בתרס"ה-תרס"ו ( בכרך החמישי של 'ספר השנה , ( ' חורשים אחדים לאחר פרסום ' הצדה' — סיפור ה'התגלות ' שעמו יצא גנסין , מבחינת בני הזמן , מן הלימבו של סופר מתחיל שאינו מעורר ציפיות רבות . אולם ברור שהסיפור נכתב לפני 'הצדה' והוא מייצג שלב קודם ביצירת גנסין . ארבעת כרכי 'ספר השנה' הופיעו ברציפות בשנים תר"ס-תרס"ג ( השנתון נערך על ידי נחום סוקולוב ' כמין אלמנך ספרותי ונספח לעיתון 'הצפירה . ( ' אבל הופעת הכרך החמישי , שהיתה מיועדת לחגי הסתיו של ראשית תרס"ד , התעכבה זמן רב , והוא יצא לאור רק לקראת ראש השנה...
אל הספר