נא ] שנת 1904 היתה לכאורה שנת נסיגה ושפל בחיי גנסין ובמעשיו הספרותיים — לכאורה אך לא בממש , שהרי בשנה זו כתב כנראה את 'הצדה , ' הסיפור שבזכותו עתיד היה בקרוב להתגלות בבת אחת במלוא שיעור קומתו . למראית עין הגיעה בשנה זו 'הסתערותו' לעבר הספרות העברית לנקודת שפל שכמוה כמעט ככישלון מוחלט . בשנת 1900 יצא גנסין מפוצ'פ ובא לווארשה , המרכז הספרותי הגדול של אותם ימים ; כעבור זמן לא רב יצא את וארשה בפחי נפש , ועד מהרה התפוגגה אצלו כמעט לגמרי הנהייה אל החיות ואל הפעילות של ה'מרכזים' הספרותיים . אף על פי שעדיין היתה דרושה לו מפקידה לפקידה אווירת הכרכים , כתב לבתר בסוף מאי או בתחילת יוני , 1904 ש'הערים הגדולות אינן כבר מה שהיו — לגמרי י ' ( גנסין , , 1946 ג : . ( 52 מראשית דרכו הספרותית החלה אפוא פרשת הנדודים שטילטלה אותו כמעט כל שנותיו מישיבת עראי במקום אחד לישיבת עראי במקום אחר , ובשנת 1904 כבר השלים עם גורל זה של טלטול שאין לו תכלית . מצבו הכלכלי היה בכי רע . הוא ניסה להתייחס אל הדחקות הקשה במעין קלות ראש : 'ובנוגע אלי , ' כתב לבתר ב 15 באפריל , 'הנני כל העת הזאת תלוי ועומד בין השמים והארץ . וה...
אל הספר