בפתח הספר

בספר זה כינסתי את כל מאמרי ומחקרי על יצירתו של אורי ניסן גנסין . הספר מציג כעין חתך אורך בעבודתי כמבקר וכחוקר הספרות העברית במשך יותר משלושה עשורים ומצביע על אחת המגמות העיקריות שהנחו וקידמו עבודה זו : הרצון לעורר את דעתם של בני זמני על חיותן ועל עכשוויותן הבלתי מתכלה של כמה וכמה חטיבות עיקר בספרות העברית ; השאיפה לחדש ולחשל את חוליות השלשלת התרבותית הספרותית המקשרות אותנו עם עבר רוחני קרוב אך מתרחק ואף נשכח והולך ; עבר שאנו מתנתקים ממנו בסחף בלתי מבוקר , המסכן את ההווה ואת העתיד התרבותי שלנו . מגמה ' זו שימשה לי נקודת מוצא בעשרות פרויקטים — מהם ממושכים ומקיפים למדי — בתחומים שונים של הביקורת הפרשנית , ההיסטוריה הספרותית , והטקסטולוגיה . המכנה המשותף לכל הפרויקטים היה הרצון להמחיש את קשר הדורות הספרותי של תרבותנו כקשר חי היכול להימתח ללא נתק בין נקודות האחיזה ההיסטוריות שלו בעבר ובין הווייתנו שבהווה מבלי שיגרום לשום מיעוט ופחת בהתחדשותה ובחיותה של הוויה זו , אלא , אדרבא , יגביר את יכולת ההתחדשות הזו ויעשיר את משאביה . המתמיד , הממושך ואולי הקרוב ללבי מכל הפרויקטים הללו היה מפעל הפרשנות...  אל הספר