עבודה זו מוצאת שלהוצאות המתמודדים במערכת הבחירות יש השפעה קטנה למדי על תוצאות הבחירות . תוצאה זו עומדת במספר לא מבוטל של בדיקות רגישות שנערכו במחקר זה . ממצא זה שונה באופן יסודי מן ההשפעה הגדולה יחסית שנמצאה בבחירות המחוזיות למשרת המושל בברזיל , אבל הוא עקבי עם רבות מהעבודות שנעשו בנוגע למדינות מפותחות ובראשן ארצות הברית . הודות לשימוש בנתוני בחירות חוזרות , המתקיימות זמן קצר ( שבועיים ) לאחר הבחירות הרגילות , העבודה שלנו אינה חשופה לאותן הטיות באמידה שנלוות למתודולוגיות הזיהוי שבהן השתמשו העבודות שמצאו השפעה קטנה . ייתכן שרמת ההתפתחות הכלכלית וההצבעה הוולונטרית בישראל הם ככל הנראה המקור להבדל בין ההשפעה הנמוכה שנמצאה בנתוני העבודה שלנו לבין ההשפעה הגדולה יחסית שנמצאה לאחרונה במחקר על הבחירות המחוזיות בברזיל . לחלופין ייתכן שהאיסור לקנות זמן טלוויזיה נוסף בברזיל מעבר להקצאה הציבורית עוצר את המתמודדים בשלב שבו עדיין התפוקה השולית של הוצאות מערכת הבחירות היא גבוהה , ואילו המימון הציבורי הנדיב בישראל דוחף את המתמודדים לאזור של תפוקה שולית נמוכה . לכאורה ההשפעה הקטנה של הוצאות מערכת הבחירו...
אל הספר