בשני העשורים האחרונים הביצועים התקציביים של הרשויות המקומיות התאפיינו במשברים חוזרים ונשנים שהתבטאו בפגיעה חריפה בשירותים העירוניים לתושבים . בדרך כלל הפעילה הממשלה תכניות הצלה ( שנקראו " תכניות הבראה ( " שחילצו את הרשויות מן המשבר הכספי . כך למשל , הממשלה כיסתה את הגירעון התקציבי של הרשויות בשנים . 1997-1996 , 1992 , 1989 מענקי החילוץ אמנם אפשרו לפתור באופן זמני את הבעיה הכספית של רשויות מקומיות מסוימות , אולם יצרו למעשה מגבלת תקציב רכה , שעל פיה הממשלה נתפסת כמערכת הצלה לרשויות שיוצרות גירעון תקציבי . היעדר המחויבות של הממשלה להימנע מתכניות הצלה ניכר עד אמצע שנות התשעים . לתכניות הצלה חוזרת ונשנות אלה הייתה השפעה לא רק על התנהגות ראשי הרשויות אלא גם על בוחריהם , ואלה נטו לתגמל בקלפי פוליטיקאים מקומיים שהגדילו הוצאות וגירעון לפני בחירות . ( Rosenberg , 1992 ) בעקבות תכניות החילוץ והמענקים של שנות התשעים הגיעה הממשלה למסקנה שאחד הגורמים העיקריים לכישלון התקציבי של הרשויות המקומיות הוא ההתנהגות שלה עצמה והתמריצים השליליים שהתנהגות זו יוצרת . המיתון שבא בעקבות המשבר הכלכלי העולמי והאינתי...
אל הספר