מטרת מחקר זה היא לבחון אם הכפפת הרשויות המקומיות לשלטון המרכזי היא אמצעי אפקטיבי להתמודדות עם רשויות שהוצאותיהן עולות במידה רבה על מקורותיהן ( בעיית " מגבלת התקציב הרכה . ( " האמצעים שהממשלה נקטה למן שנת , 2004 על פי מתכונת חדשה , כללו מינוי חשב מלווה המפקח על הוצאות הרשויות המקומיות , וכן תכניות הבראה המעניקות לרשויות סיוע כספי בתמורה לעמידה ביעדי הוצאה וגביית מסים . במקרים חריגים הוחלפו נבחרי הציבור בוועדה קרואה . תוצאות המחקר מראות כי למינוי חשב מלווה הייתה תרומה של ממש בהגדלת הגבייה של מסי ארנונה והפחתת ההוצאות , בהשוואה לקבוצות ביקורת של רשויות מקומיות שבהן לא הופעלה מדיניות זו . בעיקר פחתו הוצאות השכר של הרשויות המקומיות בעקבות מינוי חשב מלווה . לעומת זאת לתכניות ההבראה לא הייתה תרומה נוספת לשיפור מצבן התקציבי של הרשויות המקומיות מעבר לתרומת החשב המלווה . ממצאים אלה הובילו אותנו למסקנה שמדיניות אפקטיבית להתמודדות עם בעיית מגבלת התקציב הרכה יכולה להישען על צורה מתונה וישירה של הכפפה מנהלית של הרשויות המקומיות למשרד הפנים , כמו חשב מלווה , ואין צורך באמצעים פולשניים כמו תכניות הברא...
אל הספר