נקודת המוצא לדיון , שהובהרה בשערים הקודמים , היא שגם גישת צלם אלוהים וגם גישת ממלכת כוהנים , גם כבוד האדם וגם גוי קדוש הם ערכי יסוד בתורה . סתירות במחשבה האמונית וההלכתית בישראל הן תופעה רגילה ומוכרת , ואפילו רצויה וברוכה . חז"ל קבעו זאת באומרם שהתורה ניתנה " מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור" ( ויקרא רבה כו , ב , ( והגדירו את שני הצדדים במחלוקת כ"אלו ואלו דברי אלוהים חיים" ( עירובין יג ע"ב ) אפילו כשיש ביניהם סתירה גמורה . המדרש מתייחס אל המחלוקת באהבה גדולה : " הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" ( שיר השירים א , ד . ( ומהו " הביאני אל בית היין [ ... ] ? " רבי אבא בשם רבי יצחק אמר : אמרה כנסת ישראל הביאני הקדוש ברוך הוא למרתף גדול של יין זה סיני , ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא , מנין ודגל"ו , [ ודגלו בגימטריה — מ"ט ] ומאהבה גדולה קבלתיה , שנאמר : " ודגלו עלי אהבה" ( שיר השירים רבה , פרשה ב , א ד . ( העובדה שברמת המימוש המעשי שני הקטבים יכולים להביא לידי אי הסכמה , מחלוקת ואף פולמוס חריף , היא נשמת אפה של מסורת התורה , בהגות ובהלכה , מימים ימימה . בכלל זה כלולות המשנה ...
אל הספר