פרק שני הפירוש המיוחס לרמב"ם למגילה לא ע"ב

במסכת מגילה לא ע"ב אומרת הגמרא ; ואין מפסיקים בקללות ... אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק . מאי טעמא ? הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן . לקטע זה שבגמרא פרסם הרב ש' אסף ז"ל , בספרו מספרות הגאונים , ירושלים תרצ"ג , עמ' , 200-199 פירוש מתוך קטעי פירושים למסכת מגילה שמצא בכתב יד מן הגניזה , ושהיה אז ברשותו של מר מוצרי בקהיר . לאחר שנים נתברר לו על ידי הד"ר א"ח פריימן ז"ל , שקטע זה גם בא בכ"י וטיקן ניאופיטי 11 . 22 ( אחרי איגרת הרמב"ם לר' שמואל אבן תיכון מהשמיני בתשרי אתקי"א לשטרות ולפני תשובות של ר' מימון אבי הרמב"ם ) וכתוב שם לפניו : 'עוד ראה זה מצאתי ממה שהגיה הנכבד ר' שמואל במצרים מדברי הרב רבינו הר"ם במז"ל . ' בעקבות גילוי זה של פריימן פרסם הרב אסף את הקטע שנית בסיני , כרך ו ( ת"שא עמ' קלאקלב , עם השלמות לפי כ"י וטיקן ניאופיטי במקומות שהיו חסרים בכ"י מוצרי , ועם אי אלו רמיזות לחילופי נוסחאות שבכ"י וטיקן אך לא על פיו עצמו . בעקבות הפרסום האחרון של הרב אסף הכליל אותו גם הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש בקו...  אל הספר
מוסד ביאליק