אף כי עדיין לא פורסם מחקר מקיף ושיטתי על היקפי השחיתות בישראל , בשנים האחרונות התפרסמו כמה מחקרים שמציעים הסברים לפרשות שחיתות אחדות או לקיומן של פרקטיקות פוליטיות פסולות . בפרק זה אציג את ההסברים הבולטים ביותר בהתאם למסגרות התאורטיות ששימשו את החוקרים שהציעו אותם . לאחר מכן אציג את המסגרת התאורטית ששימשה אותי , ולבסוף את הטענה המרכזית של המחקר . הפרדיגמה הפונקציונליסטית–פלורליסטית דן הורוביץ ומשה ליסק בשני ספרים על המערכת הפוליטית בישראל מתקופת היישוב ועד לשלהי שנות השמונים מנתחים דן הורוביץ ומשה ליסק גם את התפתחות הפרוטקציוניזם , הפטרונז' ומה שהם מכנים " האוליגרכיזציה . " הפרוטקציה מוגדרת בידי צמד החוקרים כ"הפקת טובות הנאה מניצול קשרים לא פורמאליים , זכויות סמויות שאינן רלבנטיות מבחינה רשמית או נורמות לא בירוקרטיות . " " תחליף" זה למנגנונים הרשמיים התפתח לדבריהם עקב ק וֹ טנה של החברה . לצד זאת מדברים הורוביץ וליסק על תהליך של הפיכת המנגנון המפלגתי לקבוצת אינטרס מובהקת , קבוצה המושפעת במדיניותה לא רק מהמטרות המוצהרות של הארגון , אלא גם מ"האינטרסים הסגוליים שלה בקבוצה . " השניים קושרים...
אל הספר