תודות

בדברי ההקדמה לסיפורי ניק אדמס לארנסט המינגווי כתב עוזי וייל : " המלים שאתה כותב הן רק כלי למלים שלא נכתבו . " ראשיתו של הספר שלפניכם ברעיון של פרופ' דייב נחמיאס , בשנת , 2001 שגובש יחד עם פרופ' מרדכי ) מוטה ( קרמניצר . דייב , שהיה אז חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה , פנה אליי ואל אורי ארבל–גנץ ) מאז כבר ד"ר ( והציע לנו לעזור לו . בחלוף הזמן דייב עבר למרכז הבינתחומי הרצליה . אורי התעמק ברגולציה , במדיניות ציבורית ובחינוך , וכיום הוא מכהן כראש בית הספר לחברה ולממשל במכללה האקדמית בית ברל . אני נותרתי עם השחיתות ועם הכרת התודה לשניהם . באשר למוטה — שהנחה והדריך אותי בעבודת הדוקטור ובכתיבת הספר הזה — אזכיר את ההקדמה שפתחתי בה למי , שכמוני , כמעט הספיק לשכוח . במרוצת השנים נהניתי מעזרתם הטובה של אנשים רבים , נוסף על העזרה מהחוקרות והחוקרים ששמם מצוין בספר במפורש בהפניות בגוף החיבור וברשימת המקורות . בתחילת הדרך נועצתי עם פרופ' אריאל בנדור , פרופ' גדי ברזילי , פרופ' דפנה ברק–ארז , פרופ' יצחק גל נור , פרופ' עלי זלצברגר , פרופ' יצחק זמיר ופרופ' יואב פלד . תועלת רבה הפקתי גם מהשיחות עם פרופ' ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר