המונח " תינוק שנשבה" רווח בשיח ההלכתי בדורות האחרונים במהלך הדיונים במעמדו של היהודי החילוני . עיון בגלגולי המונח מלמד כי צורתו הראשונה נבדלת באופן יסודי מצורותיו הבאות , ובייחוד מצורתו המיוחסת ליהודי החילוני . אם בתחילה יוחס תינוק שנשבה לחריג שהוא מיעוט שבמיעוט , הרי שעתה הוא מתאר את רובה של החברה היהודית . באופן אחר : הוראתו המקורית של תינוק שנשבה מתארת עובר עברות בנסיבות של כפייה . לעומת זאת היהודי עובר העברות בן ימינו , ה"תינוק שנשבה" המודרני , מכונה דווקא " חופשי" — היפוכו של השבוי . הפער הבולט , שבין הקטגוריה המקורית לבין שימושיה המאוחרים , חולל שתי מגמות בפסיקה : מחד גיסא , מתיחת פניו של המונח חייבה תהליך של הפשטה ושל הרחבה בהגדרתו . מאידך גיסא , המרחק הניכר שבין שורשיו של המונח לבין ענפיו אילץ את הפוסקים לצמצמו ולסייגו בסייגים שונים . 266 שו"ת היכל יצחק ( לעיל הערה . ( 264 267 בניגוד לשיקול הערכי של הרב הרצוג נוקט הרב עובדיה יוסף שיקול טקטי . הוא נשאל אם חוזרים בתשובה חייבים לכבד את הוריהם ( מצוות כיבוד אב ואם ) שאינם שומרי תורה ומצוות . תשובתו של הרב יוסף חיובית , וטעמה טקטי :...
אל הספר