מסורת ההלכה מתבטאת באורח נוקב ביותר כלפי כופרים ועוברי עברה להכעיס . הרמב"ם ( המאה השתים עשרה ) בפירוש למשנה קובע : " וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות [ עיקרי האמונה ] — הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא ' מין' ו'אפיקורוס' ו'קוצץ בנטיעות' ומצוה לשונאו ולאבדו , ועליו נאמר ' הלא משנאיך ה' אשנא' ( תהלים קלט , כא . " ( ובספר ההלכה שלו הוא פוסק : " מאחר שנתפרסם שהוא כופר בעיקר בתורה שבעל–פה , מורידין אותו ולא מעלין [ אל בור ומתוך בור , [ והרי הוא כשאר כל האפיקורסין [ ... ] שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך עדים ולא התראה ולא דיינים , אלא כל ההורג אחד מהם עשה מצוה גדולה והסיר מכשול . " קוד ההלכה הקלסי המאוחר יותר , השולחן ערוך ( המאה השש עשרה , ( נחרץ גם הוא : " העושה עברות להכעיס , אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס , [ הרי זה ] אפיקורס ; הכופרים בתורה ובנבואה , מישראל , מצוה להרגן ; אם יש בידו כוח להרגן בפרהסיא , הורג ; ואם לאו , יבא עליהם בעלילות עד שיסבב הריגתן . כיצד , ראה אחד מהם שנפל לבאר , והסולם בבאר , קודם ומסלקו ואומר : הריני טרוד להוריד בני מהגג ואחזירנו לך , וכיוצא בדברים אלו . ...
אל הספר