הבחירה שלנו לבחון את השאלה הרגישה דווקא באמצעות חומרים הלכתיים , דרך קוף המחט המשפטית , אינה באה לרמוז כי זוהי , בעינינו , הזירה הדתית המרכזית שבה יש להתמודד עם החילון . אדרבה , אנו סבורים כי לכתחילה מוקד מערכת היחסים בין דתיים וחילונים אמור להימצא במישורים אחרים : חווייתיים , פילוסופיים , תרבותיים וחינוכיים . זאת ועוד : כאמור , החילוניות השכיחה כיום היא תופעה חדשה יחסית במסורת היהודית . לפיכך אפשר שההלכה , השמרנית מטבעה ואשר תגובתה לתופעות חדשות אטית יחסית , טרם הספיקה " לעכל" את החילוני ולהעניק לו את תשומת הלב הייחודית שלה הוא ראוי . על אף זאת אנו פונים אל ההלכה מהסיבות המצטברות האלה : ראשית , ההלכה היא דרך ביטוי מרכזית במסורת היהודית . ספרי ההלכה — מפעלי הקודיפיקציה ההלכתית ובעיקר השאלות והתשובות — הם העדות הברורה ביותר באשר להתייחסות המעשית , המתמשכת , אל מי שאינו שומר מצוות ( על פי התגלות התופעה בכל דור ודור . ( כפי שנראה בהמשך , כעניין שבעובדה , ים ההלכה הוא מקור מידע משמעותי להסקת מסקנות רלוונטיות לשאלת המחקר שלנו : מיהו חילוני ? שנית , להלכה שני מאפיינים נוגדים : האחד — רציפותה...
אל הספר