הידיעות על אנטישמיות בתקופת המשטר הקומוניסטי הן מעטות , כי בתנאי המשטר ההתבטאויות האנטישמיות היו מוגבלות . אבל העדויות הישירות המעטות מראות כי האיבה ליהודים נשארה קיימת ועומדת , ומדיניות השלטון החדש אף גרמה לחיזוקה . הדברים אמורים בייחוד במדיניות השלטון כלפי הכנסיות . עוד בתחילת השלטון הקומונסיטי , ב 29 במרס , 1919 הופרדה הדת מהמדינה , ואחד הביטויים המעשיים לכך היתה הלאמת מוסדות החינוך של הכנסייה . מוסדות אלה תפסו מקום ראשון במעלה במערכת החינוך ההונגרית , בייחוד בחינוך התיכוני . כעבור זמן קצר הולאמו הנכסים הקרקעיים של הכנסייה , ונאסרה הופעתם של העיתונים וכתבי העת הדתיים . אומנם הובטח חופש הדת , אבל זה לא יכול היה לאזן את הפגיעות בפריבילגיות ההיסטוריות של הכנסיות , בייחוד של הכנסייה הקתולית . מדיניות זו של המשטר הקומונסיטי הנשלט בידי יהודים — כך נראו הדברים בעיני רבים — אי אפשר היה שלא תזין את האנטישמיות בחלקים רחבים של הציבור . גורם עיקרי לאנטישמיות בתקופת השלטון הקומוניסטי היו הניגודים בין הכפר לבין עיר הבירה , שהיתה בסיס הכוח הראשי של המהפכה . ההנהגות הקומוניסטיות בכפרים ראו במורת ר...
אל הספר