עם התגברותה והתרחבותה של תנועת השיחרור' רבו גם התקוות בציבור היהודי להשתפרות העתיד של יהדות רוסיה . וכשנאלץ ניקולאי השני , בלחץ האופוזיציה הליבראלית והתנועה המהפכנית' להוציא את ה'מאניפסט' ( מינשר ) שלו ביום 17 באוקטובר 1905 בדבר מתן קונסטיטוציה , היה נדמה שהגיעה שעה טובה גם ליהודים , ושאלתם תבוא במהרה על פתרונה הרצוי . אולם תקוות אלה נגוזו מיד למחרת היום , משפרצו 'פרעות המהפכה' 18 ) באוקטובר , ( שעלו הרבה בהיקפן ובתוצאותיהן הקשות על התנועה נגד היהודים שבימי אלכסנדר השלישי בשנות השמונים למאה הי"ט . שלטון היחיד גמר אומר 'להטביע את המהפכה בדם היהודים' ואמנם עלה ' הדבר בידו . תכנית הפרעות נערכה מראש על ידי אירגוני הלאומנים המקורבים למלכות . הדבר נתגלה ונודע ברבים בעצם הימים ההם , זמן קצר לאחר פרוץ הפרעות ( גילוייו של הנסיך אותסוב מעל במת הדומה הממלכתית הראשונה , ( אף כי הממשלה ביקשה ככל האפשר לטשטש את העניין ולהוכיח שהפרעות פרצו מאליהן , כתגובת העם הרוסי על 'תעלולי המהפכנים היהודים . ' הסבר רשמי זה בא לידי ביטוי מובהק בדין וחשבון של הסינאטורים טוראו וקוזמינם קי , שהוטל עליהם לחקור את סיבו...
אל הספר