כבר הזכרנו במבוא את הכינוס המשותף של המפלגות האופוזיציוניות והמהפכ ניות , שנתקיים בפאריס בסתיו 1904 ואת ההחלטות שנתקבלו בו בדבר מיגור שלטון היחיד ברוסיה . ההתייעצויות נמשכו מיום 30 בספטמבר עד 9 באוקטובר . היתה זאת הפגישה המאורגנת הראשונה בין הליבראלים ובין הסוציאליסטים . אולם ועידת פאריס לא הביאה לידי איחוד בין האופוזיציה הליבראלית ובין הסוציאליסטים . אמנם , היתה להם מטרה קרובה ומשותפת — מיגור המשטר הקיים והשלטת קונסטיטוציה ברוסיה . אך לא היתה להם —וגם לא יכלה להיות להם — דרך מלחמה משותפת . לפיכך לא הגיעו לידי הסכם בדבר פעולה משותפת . ניתן לומר אפוא , כי הליבראלים והסוציאליסטים , אף כי היו שני אגפים של תנועת השיחרור הרוסית , נשארו בכל זאת יריבים ואפילו אויבים מעמדיים , למרות שאיפתם המשותפת לבטל את שלטון היחיד ולהחליפו במשטר קונסטיטוציוני פארלאמנטארי . בגלוי פעלה האופוזיציה הליבראלית , כפי שכבר ציינו , בעיקר בתחומי המינהל העצמי המקומי . בנובמבר 1904 נערך בפטרבורג כינוס עסקני ה'זמסטבו . ' בהחלטות שנתקבלו שם הובעה ביקורת חריפה על המשטר הקיים והועלתה הדרישה לשתף בהנהגת המדינה נציגים נבחרי...
אל הספר