כדי שתוכנית ההתיישבות תצא לפועל חשבו מבשרי ההשכלה שקודם כול יש לפנות לאותו השותף אשר בלעדיו לא יקום דבר , כלומר לרשות . בהסכמתה לא יקשה הדבר לגייס מועמדים למעמד החקלאים . ואכן , המשכילים שהיתה להם גישה אל השלטונות מסרו להם את דבריהם באיגרות , תזכירים ודו"חות . כבר הזכרנו את אברהם הרשיביץ , את נתן נטע נוטקין , את מנדל לפין בעל התזכיר ל'סיים' הפולני בשנות התשעים של המאה הי"ח , אשר בו הוא משיא עצות , איר להרגיל את היהודים לעבודת החקלאות . נזכיר גם את נסיונו של ט 1 גנד 1 . לד בפולין , ואת תזכירו של אליעזר ליפמן זלצר . 334 ? גם בשתדלנות זו מהווה ריב"ל פרק נכבד . ב'בית יהודה' הוא מעיד על עצמו : ' וגם אני כבר השתדלתי אצל הרשות הטובה , שיתנו שדות לעבודת האדמה לאחינו בני ישראל ... ובאמצעות השתדלותי אצל הרשות זו הטובה , הגיעתני תשובה ממנה כחפצי , ושדות ליהודים האלה ציוותה הרשות הטובה לתת חינם אין כסף , לעבוד בהם עבודת אדמה , וכבר קיבלו עליהם הרבה בתי אבות ללכת אל המחוזות האלה , אשר השתדלתי , והמה בגוברנ' חערסאן אצל הכפרים הנ"ל , וקיימו את הבטחתם אצלי עפ"י מכתב ובחתימת ידיהם ממש . ' לריב"ל נדמה ה...
אל הספר