בפרק על תלמוד תורה כבר הזכרנו את ההתחרות על זמנו של האדם . לדעת המשכילים , גם המלאכה מביאה לחיי עולם , הואיל והיא מצווה מהתורה . להשלמת הת מונה יש להביא את הסיוע שראו בה לאושרו של האדם , היינו בריאות הגוף והנפש . הם בחנו את המלאכה גם מנקודת ראות זו . מוסר ההשכל של בעל 'ראבינזאן' הוא 'שיותר שהיו עובדים .. . יותר היו בריאים , וזה מוכיח , ששמו יתברך לא יצר אותנו אלא לעבודה . . . מפני שאנו רואים , כל שאדם זז ועשה דבר ברצון , יותר הוא נעשה בריא בגוף ובנפש ומאושר בכל חייו . ' כנגד זה 'הבטלה , ' לדברי ריב"ל , 'תביאם גם כן לחולשת כוח' . *»* דין הבנים כדין הבנות : 'הבטלה מחלה ומחלישה אותם . ' גיבורו של דיק משבח בצוואתו את יתרונה של המלאכה לגבי בריאותו של האדם . וגיבורו של מאפו מלמד את בנו . ' מעשה חרשים , למען חזק את כוחו' . כוחה של המלאכה אינה בחיזוק הגוף בלבד , אלא גם בהבראת הנפש . המשורר המשכיל אומר עליה : 'סערת נפש תשקיטי , תשביחי . 293 ' כשראה מאנדלשטאם קבוצת חייטים עליזים ורעננים , זקף את שמחתם על חשבון מלאכתם והסיק : 'מה טובה אומנת יד ומלאכה לבעליה ! הנה את אלה העייפים ויגיעי כוח נשאו ר...
אל הספר