המצב התרבותי והחומרי של בעל המלאכה השפיע בהכרח גם על מצבו בחברה . מעמדו של האומן , בדומה למצבו הכלכלי , אף הוא עשוי היה להשפיע על אלו שרצו לקשור את גורלם במלאכה , לכן נתנו המשכילים את דעתם עליו . הם ביקרו את המצוי וחיפשו תחבולות להעלות את עמדתו של בעל המלאכה בתחום הסוציאלי . נסתכל קודם בתיאור המצב הקיים , כפי שהוא משתקף בספרות ההשכלה , וביחס המשכילים אליו . כבר הזכרנו בדיוננו על המסורתיים את העמדה הירודה של בעל המלאכה , ובשל חשיבות העניין ראוי לבררו ביתר פירוט . לדברי דיק , המתאר אמנם את העבר , אבל מתכוון לתקופתו , היתה ה'דגה' הראשונה לשידוכין מיועדת לרבנים , שבחרו לבנותיהם את העילויים מהישיבות . הגבירים זכו ב'דגים קטנים' יותר . אחריהם באו בעלי הבתים , ואילו את 'דגי הרקק' השאירו לבעלי המלאכה . הרב ובעל המלאכה היו ראשה ותחתיתה של הפיראמידה החברתית . 'לחרפה היתה לעם אשר רב ואומן יחשבו אל בית אב אחד' . 225 לדברי אתרים היו הגבירים הראשונים במעלה , ולא עמדו לו לאדם לא תורה ולא זכות אבות ; אחריהם באו בעלי הבתים . על כל פנים בעלי המלאכה והפועלים היו שתי השכבות התחתונות . על שפלות המלאכה אף בע...
אל הספר