חברות בעלי־מלאכה ומעמדן

בעלי המלאכה התארגנו בחברות כדי לחזק את עמדתם הכלכלית והסוציאלית . תולדות החברות , מאבקן והתפתחותן היא פרשה ארוכה לעצמה , שאינה מענייננו . עלינו להסתפק בקווים הכלליים לשם הבהרת מצבו של בעל המלאכה במחציתה הראשונה של המאה ה . 19 מאות בשנים נאבק בעל המלאכה היהודי עם הגילדות הנוצריות , שהצרו את צעדיו ותבעו ממנו מסים ומענקים ; בהדרגה יצא בעל המלאכה היהודי מרשותן של הגילדות והתארגן בחברות משלו להגן על המלאכה היהודית . החוק משנת 1775 ( תקופת יקאטרינה השנייה ) הפקיע ברוסיה מידם של חברי הגילדות את הזכות היחידה לעסוק במלאכה , ובכך נתחזק מעמדם של האומנים היהודים . במאה ה 19 ניכרת התארגנות בעלי המלאכה לחברות , אך נראה שהללו לא הגיעו לעוצמה כלכלית . באמצע המאה ה 19 נימקו בעלי המלאכה היהודים את בקשותיהם להקמת חברות בצורך ההגנה מפני התחרות מבחוץ ובשמירה על רמת המקצוע . 54 החברות נטלו על עצמן את תפקיד הפיקוח על ההכשרה וההשגחה על זכויותיהם של העוסקים במלאכה : השוליות , הפועלים והאומנים . החברות הקימו גופים לשיפוט פנימי ומינו שמשים לגביית מסים ולביקורת על השווקים . נראה , שעיקר מגמתן של החברות היתר ....  אל הספר