ריב"ל מגדיר את ההשכלה כתורה המחייבת את הכרת מטרותיו של האדם ותיאום אמצעיו להשגתם . 'והוראת שם משכיל ' ) אויפגעקלערטער , ( ' לפי דעתנו היא : האיש שמפלס כל מעשיו לדעת מה תכליתם לה' ואדם . ' מאנדלשטאם מייחד את המשכילים מיתר הכיתות בזה , ש'מאמינים בתורת משה על פי השכל והתבונה' . הגדרות מאוחרות יותר כמעט דומות לאלה בתוכנם . לדברי חז"ס ההשכלה 'היא הכרה נעורה בדעת האדם לשפוט על כל דבר בשכלו חפשי מכל דעה קדומה . ' לדברי פין ההשכלה 'בנויה על מושגים צרופים ובחונים , והולכת לאור השכל הישר . ' יל"ג מגדיר את ההשכלה כ'הליכה בדרכי השכל והידיעה לכלכל דבר במשפט . ' הצד השווה שבכל ההגדרות הוא קבלת סמכותו של השכל , שהוא הפוסק בענייני העולם והאדם . פאפירנה מתאר את הלך רוחו של המשכיל הצעיר , שקיבל את מרותו של השכל בלבד ; 'השכל החופשי , הנועז , האוטונומי , הבלתי תלוי , שאינו נתון למרות איזה שהוא שלטון או חוק , פרט להיגיון' . בחברה המסורתית לא היתה גישה זו מקובלת : לא מפני שהמסורתיים לא שקלו את מעשיהם בפלס ההיגיון , אלא מפני שהסמכות השכלית היתה הרבה יותר מצומצמת , וההתנהגות של האדם ומחשבותיו היו נקבעים על פי...
אל הספר