היחס אל הסוחר הגדול והזעיר

המגמות והאמצעים של השלטונות מובנים יותר לאור דמותו הכלכלית של היהודי כפי שנצטיירה בעיני השלטונות . הסוחרים הגדולים מהגילדות הראשונה והשנייה נהנו מזכויות יתר לעומת שאר היהודים , בעיקר מזכות ישיבה ארעית מחוץ לתחום המושב . הזכויות שנקבעו בחוקת 1804 הורחבו במקצת בשנת , 1835 ואושרו שוב בשנת . 1848 לקבלנים , לחרשתנים ולסוחרים גדולים הותר להעסיק נוצרים , דבר שנאסר אפילו למתיישבים . « לדברי דיינארד 'סוחר בעל גילדא ראשונה היה נכבד מאד לא לבד בעיני העם , כי גם בעיני הממשלה , ולו היו גם זכויות מיוחדות רבות , כי יכול לקנות שדות וחצרות , ולא נקל היה להביאו לבית משפט הממשלה , וכאלה עוד רבות , אשר לא כל בן אדם רם זכה להד . עם זאת קיימת גם ביקורת על הסוחר היהודי הגדול . פריזל חשב , שאפילו מביאים הסוחרים בדרך כלל תועלת , הרי רובם של הסוחרים היהודים משתמשים בהון זר ונתונים למגפת פשיטות רגל : פונדוקלי , מושל קיוב , המשבח את היוזמה של הסוחר היהודי , מציין את האופי ההרפתקני של מסחרו ואת הסיכון שבו הוא אוחז לעתים . 201 מייחסים לניקולאי הראשון את הדעה , שהיהודים מנצלים לרעה ומרוששים את האוכלוסיה בפלכי תחום ...  אל הספר