הזכרנו לעיל את שבילי ההשכלה מפרוסיה לליטא ומגליציה לדרום רוסיה . בדרכים האלו העבירו תגרי ליפסיה לא רק 'קצת אשכנזית , ' כפי שמתאר י . ל . פרץ , אלא 'סחורה מוברחת' ממש : כתבי ויזל , פרידלנדר , אייכל , שי"ר , שלום הכהן ואחרים . הספרים האלו נקראו 'טרף פסול' או 'ספרים חיצוניים . 168 ' לידי משכילי שקלוב כבר היתה מגיעה ספרות ההשכלה במישרין . אברהם פרץ נמנה בין החותמים על 'המאסף . ' גוטלו בר מציין , שכבר בשנת 1821 נמצאו בעיר מולדתו 'המאספים' ו'הביאור / אשר האירו עיני המשכילים . ל . מאנדלשטאם מעלה בזכרונותיו את התרשמותו מה'מאסף : ' 'טעמתי מעסיס פרי השמים . ' ל'המאסף' הצטרפו ספרי קריאה אחרים , כגון : 'בכורי העתים , ' 'כרם חמד' וכו' . המגע הראשון עם השכלת ברלין אצל רבים היה דרך ה'ביאור . ' ראשית , שפתו לא הכבידה , מאחר שהיתה קרובה לאידיש , ושנית , האותיות העבריות של כתבי הקודש לא עוררו חשדות . במרוצת הזמן למדו המסורתיים לזהות את ה'ביאור' וגם את ספרי ההשכלה האחרים ( ספרי ויזל וכוי , ( ושפכו עליהם את זעמם כעל ספרים המביאים לידי מינות . הרמא"ג מזכיר שני ספרים , אשר יצקו עליו רוח חדשה 1 'ספר הברית' ש...
אל הספר