במאה הי"ח היו שלטונות פרוסיה מעוניינים ביישוב שטחיה השוממים והיו מושכים לחקלאות מהגרים והעניקו להם תמיכה רבה . בתזכירו לשלטונות מציע פרידלנדר להתיר ליהודים להקים מעמד איכרים לפי תנאים העשויים להתקבל על דעתם של שני הצדדים , של היהודים והנוצרים כאחד . לרגל המדיניות הדמוגראפית של השלטונות נוצרה אווירה נוחה לעידוד החקלאות ובכללה חקלאות יהודית , שהיתר . אסורה בעת ההיא לפי החוק . לדעתו של פרידלנדר יש להתיר ליהודים קניית קר קעות שטרם עובדו , או קרקעות שהנוצרים אינם מעוניינים בהם . דרישה צנועה כזאת היתד . עשויה להתקבל על דעת חלק של הציבור הנוצרי , וכן לא היתד , מונעת את האפשרות שיגיעו לידי היהודים גם חלקות אדמה פוריות , הואיל ובפרוסיה היו מוזנחים שטחים מרובים . נוסף לכך דרש פרידלנדר לשחרר את המתיישבים מגיוס לצבא עד הדור הרביעי . האיכרים היו אמנם חייבים בשירות צבאי , אך המנ 1 ניטים היו עשויים לשמש תקדים ליהודים , הואיל והם היו פטורים לחלוטין מכל גיוס . ** נראה שבעיית ההתיישבות של היהודים שקעה עם התחלת האמנציפאציה ולא עוררה עוד את תשומת הלב של הציבור היהודי . שלטונות אוסטריה בתקופת יוסף השני , ...
אל הספר