על הצדקה היהודית , שבה התגאו המסורתיים , נמתחה ביקורת חריפה מצד המשכילים ומצד הנוצרים כאחד . פיזור כספים יכול שיהיה גורם שלילי או חיובי בפר ^ וקטיבי זאציה של העם . הוא שלילי במקום שהוא מטפח את הבטלה ; וחיובי אם הוא מסייע למלאכה ולחרושת על ידי תמיכה במפעלים פרודוקטיביים ועל ידי הכשרת הנוער לחיי המעשה . החיסרון בצדקה המסורתית היה , לפי דעת המשכילים , בזה שכל פושט יד נענה ללא בדיקה וללא הבחנה , וכך היו מקפחים את העניים , הראויים לצדקה , ואת מצוות הצדקה עצמה , הואיל והיא גוררת השחתת המידות . 93 משה מרקחת התמרמר על מספרם הרב של הגנבים והחמסנים בקרב עניי ישראל , הגוזלים את לחמו של האביון האמיתי . 94 מה דרך התיקון שדימו המשכילים ? נביא תחילה את דעתו של הארטמאן , כדי לראות את הצד השווה שבדעות הנוצרים ובדעות המשכילים . הוא מציע לעשירי ישראל להקים מפעל חרושת שבהם יעסיקו את היהודים , וכך יפחתו הטפילות והעבריינות . הקהילה היהודית תגדיל לעשות גם לטובת העניים וגם לטובת המדינה אם תקים בתים אשר בהם יעסיקו את העניים בעבודה פרודוקטיבית . 95 האפיקים הקו נסטרוקטיביים של הצדקה , המביאים תועלת לכלל , עשויי...
אל הספר