ההכשרה המקצועית היתה , כפי שנראה , חשובה מאד בעיני המשכילים . יש אפוא לבדוק את עמדת הציבור המסורתי מצד זה . ההכשרה לחיי המעשה נקנית בדרך הניסיון בבתי מסחר , וכן על ידי לימוד מקצועות השייכים לכך , כגון הנהלת חשבונות , שפות ומדעים . מהדרך השנייה היו המסורתיים נרתעים כל עיקר , ואילו השיטה הראשונה נתקיימה בגיל מבוגר יחסית , בשעה שהתלמיד היה כבר עמוס משפחה . דיק מציין , שלפנים היה שימושו של בחור לפני חתונתו בחנות בושה לו V * כיוון שמקומו היה בבית המדרש . מי שלא נזהר ונכנס לעולם המסחר קודם זמנו , היה מחבל בסיכוייו למצוא שידוך הגון . קוטיק מספר על אביו , שבזמן שנעשה חתן קיבל הוראות מפורשות להופיע בפני המחותן כתם שאינו יודע דבר במילי דעלמא , כדי שלא יפסלוהו מן השידוך srr כדי לקיים את רציפות הלימוד גם אחרי החתונה , שהלה כידוע בגיל צעיר , טיפחו את המנהג המפורסם בשם 'קעסט / היינו שחתן היה סמוך על שולחן חותנו מספר שנים , כפי המוסכם . אם נסע האברך למקום תורה הרחוק מביתו , היה נתמך על ידי בעלי הבתים שבמקום ו'אוכל ימים' אצלם . וכך היו עוברות השנים שמגיל 14 עד , 20 שבנוהג שבעולם הן שנות ההכשרה לחיי ה...
אל הספר