יחסו של האדם כלפי העולם הזה או העולם הבא עשוי להשפיע על pD n פעלתנותו בעסקיו . האקטיביזם הכלכלי עשוי לייצב את מעמדו החומרי , להעלות רמת חייו ולפתוח לפניו מחמדי תבל , ולסכן בו בזמן את חלקו לעולם הבא . מאידך גיסא , ריסון היוזמה הכלכלית ונקיטת אמצעים דתיים לקידום חומרי , כגון צדקה ומעשים טובים , עשויים לשמש דרך נאותה לזכות בשני העולמות . על כל פנים , מקובל במסורת ש'מנכים' מחשבון חיי עולם בעד חיי שעה , ומטבע הדברים שהמוטיבאציה להשגת האמצעים המבטיחים את קנייני העולם הזה מתערערת , כשהאדם מאמין שבנפשו הם . במושג הפרישות , שבו נשתמש להלן , אין הכוונה לסגפנות ולבריחה מהעולם ( אםקיזה בלע"ז , ( המצויה בכיתות קיצוניות בנצרות של ימי הביניים . האסקיזה לא היתה מקובלת בחברה היהודית המסורתית הנידונה , על אף יחס הביטול כלפי העולם הזה כנגד העולם הבא . מאידך גיסא , המשכילים לא היו רודפי רווחה ; ריחוק מותרות , ריסון תאוות והסיסמה 'הצנע לכת' היו מקובלים גם על דעתם . ברם , הם חשו בהבדלי הגישות והדגישו את השלילה שבהסחת הדעת מעולם ומלואו , המרפה את ידיו של העושה ואינה מניחה להוציא את בית ישראל מצרת העוני והמ...
אל הספר