תפוצת שמות התואר בשיח השכנוע

יצחק שלזינגר מיונן של מילים נטולות הקשר לקבוצות בעלות אפיונים פורמליים ייחודיים כבר נידון הרבה במחקר הבלשני בכלל ובמחקר העברית בפרט ( למשל אורנן ; ספיר ; שכטר . ( בלשנים רבים הגיעו למסקנה כי אין הדבר בגדר אפשרות ואין עוד טעם בחיפוש הגדרות לקטגוריות דקדוקיות של מילים שאינן בהקשר . ואם כך הדבר בחלקי הדיבר בכלל , על אחת כמה וכמה בשם התואר , שמילים רבות מאוד המשתייכות אליו מתאפיינות בעמימות רבה הניתנת להפגה אך ורק בהקשר . תזוזות קטגוריאליות בין שמות התואר לקטגוריות אחרות אף מטשטשות את ההבדלים המעטים המייחדים אותם מקטגוריות אחרות ( רובינשטיין ; שלזינגר , תש"ס , עמ' . ( 67-52 יתר על כן , בספרות המחקר נחשב שם התואר כקטגוריה דקדוקית משנית מכמה וכמה בחינות : מבחינת תפקידו התחבירי והסמנטי , שעיקרו הגדרת שם העצם ( ונדלר , עמ' ;( 85 מבחינת בסיס הגזירה שלו , שהוא בדרך כלל שם עצם או פועל ; מבחינת תכונותיו המורפולוגיות , שאת רובן חולקים גם השם או הפועל ; ואפילו מבחינת שלב רכישתו אצל ילדים ( המאוחר לשם ולפועל ) ומבחינת רמת ביצועו אצל ילדים לקויי דיבור ( הנמוכה מזו של השם והפועל . ( ואכן רק בחלק מן השפ...  אל הספר
מוסד ביאליק