יוסף עופר קביעת הפרשיות הפתוחות והסתומות בתורה הייתה אחת המשימות החשובות שהעסיקו את חכמי המסורה במשך דורות רבים . בעלי המסורה בשני המרכזים היהודיים החשובים לא הצליחו להגיע להכרעה חד משמעית בסוגיה זו . חכמי המסורה של טבריה כמעט שלא עסקו בעניין זה , ובכתבי היד של המקרא מבית מדרשם אין אנו מוצאים הערות מסורה הדנות בסוגיה . התעלמותם של חכמי טבריה מן הבעיה היא אחת התמיהות 1 שחוקרי המסורה טרם מצאו להן פתרון מניח את הדעת . מן הצד האחר , חכמי בבל הרבו לעסוק בקביעת הפרשיות בתורה , גם בחיבור המסורה הבבלי וגם ברשימות מיוחדות שעניינן הפתוחות והסתומות ; אולם הבירורים הרבים שהקדישו לנושא לא הבשילו ולא הגיעו להכרעה חד משמעית גמורה . עשרות מחלוקות הונצחו ברשימות שונות במחלוקות בין אנשי סורא ואנשי נהרדעא , במחלוקות בין ספרים או סתם ב"פליגין" אנונימי . הפתרון ההיסטורי לבעיה נמצא במאה השתים עשרה , כאשר הרמב"ם שיבץ בחיבור משנה תורה רשימה מלאה וחד משמעית של הפתוחות והסתומות שנעשתה על פי כתר ארם צובה . סמכותו של הכתר וסמכותו של הרמב"ם חברו יחדיו , ורשימת הפרשיות של 2 הרמב"ם התקבלה בלא עוררין בקהילות ישראל כו...
אל הספר