רחל חיטין משיח למורי פרופ' אהרן דוחן , בהוקרה כי לקח טוב נתן לי "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם '' ( משלי א , ו ) ככל חידה צריך שיר החידה שיהיו לו שואל ונשאל . השואל ישקע את חידתו בין טורי השיר , יסתום מזה ויגלה מזה , ויבקש לה פותר אצל קהל מאזיניו , והשיר בעודו הולך ונשמע יעורר את הסקרנות , יחדד את המחשבה וישמח את לב שומעיו . יהודי תימן היטיבו להשתמש בחידודי השיר . בשמחות ובחגים , בעת מפגש רעים גם בשעת הלימוד נהגו בני העדה להשתעשע בשירי חידה , ולא אחת חזרו ושיננו באמצעותם דינים והלכות שהעסיקו אותם בחיי יום יום . אשר לדפוסי כתיבתם , על פי רוב נהגו מחברי השירים לפתוח בפנייה לשומעים ולסיים בדברי ברכה לפרדה . את טורי השיר היו מנסחים כשאלות על "מי" ועל "מה , " ומכנים את הדבר המוצפן "איש" או "אשה . " את שמם חתמו בדרך כלל כחידה ( והדברים ידועים ' . ( בין שירי החידה של יהודי תימן נמצא שיר על טעמי המקרא . שיר חידת הטעמים הועתק מדיוואן תימני כתב יד והובא לפרסום בלוויית הערות ההדרה על ידי יהודה 2 רצהבי . רוב ההערות נוגעות לחידה ולפשרה והן מיוסדות בעיקרן על הפתרון שנמצא בגוף כתב היד בצד טורי ה...
אל הספר