מסורות קריאתן של מילים מקראיות ובתר־מקראיות במחזורי קטלוניה

עמוס דודי בקהילות היהודים בקטלוניה בתקופה שקדמה לגזרות שנת קנ"א קמו גדולי חכמים שמתורתם שאבו גם תלמידי חכמים מפרובנס . עם חכמי התורה בקטלוניה נמנים ר' יהודה בן ברזלי הברצלוני ( סוף המאה האחת עשרה וראשית המאה השתים עשרה , ( ר' משה בן נחמן , ( 1270-1194 ) ר' נסים בן ראובן גירונדי ( הר"ן , המאה הארבע עשרה , ( ר' שלמה בן אדרת ( הרשב"א , המאה הארבע עשרה , ( ר' יצחק בר ששת ( המאה הארבע עשרה ) וכן חכמים ידועים שמוצאם מקטלוניה , כגון ר' ורחיה הלוי "בעל המאור" ( המאה השתים עשרה ) ור' עזריאל מגירונה ( המאה השלוש עשרה . ( עם זאת , קיומה האתנולוגי היציב של קהילת ברצלונה במשך מאות שנים אפשר את הקמתה של תשתית מסורות ומנהגים גם ללא ליוויה של ההוראה הרבנית , בעיקר בתחומים שאינם קשורים במישרין בהוראה . וכך בתחומי הנהלים שעל פיהם מונהג בית הכנסת , בענייני הבית היהודי ובמקצועות הקשורים לכלי הקודש הקהילתיים היה מקום לקיומם של מנהגים שנמסרו מדור לדור על ידי בני הקהילה . מדבריהם של חכמי התורה בקטלוניה על מנהגיהם של בני המקום נראה כי יהודי קטלוניה הקפידו על שמירת 1 מנהגיהם הקדומים בתפילה ובתחום הבית והקהילה ...  אל הספר
מוסד ביאליק